הכל חדש - אבל מבפנים שקט כבד: על דיכאון רילוקיישן ואיך מתמודדים איתו

אף אחד לא מכין אותנו לרגע שבו הכול כבר מאחורינו - האריזות, הפרידות, הטיסה, הפריקה - אבל משהו בפנים לא נוחת. רילוקיישן נתפס לרוב כהזדמנות - התחלה חדשה, צמיחה, חוויה. אבל לא פעם, לצד כל ההתרגשות, מופיעה גם תחושת ריקנות, בלבול, ואפילו עצב שקשה להסביר.

מה זה דיכאון רילוקיישן?

'דיכאון רילוקיישן' הוא לא מונח אבחנה רשמי, אך הוא מתאר תופעה נפוצה: קושי רגשי עמוק שמופיע בעקבות מעבר למדינה או מקום חדש. מבחינה מקצועית, מדובר לעיתים קרובות בהפרעת הסתגלות -  תגובה נפשית משמעותית לשינוי קיומי, שיכולה לבוא לידי ביטוי בעצב מתמשך, בדידות, חרדה, קושי להירדם, ירידה באנרגיה או חוסר עניין בפעילויות שבעבר ריגשו.

לפי Therapy Central (2024), המעבר למדינה זרה - במיוחד כשהוא כרוך באובדן רשת חברתית, שפה ושייכות - מגביר משמעותית את הסיכון לתחושות דיכאוניות.

המעבר למדינה חדשה דורש הסתגלות יום יומית לדברים גדולים כקטנים ששונים מהמוכר. כל פרט קטן יכול להרגיש שונה - אורח החיים, החוקים החברתיים, תפיסות עולם שונות, אפילו ללכת לסופר עלול להרגיש כמו משימה מורכבת. גם כשיש בסיס שפתי מסוים, פעמים רבות עולה לתחושה של קושי למצוא מילים או מספיק מילים כדי לבטא את עצמך. המרחק מהמשפחה המורחבת, מהחברים ומהמוכר המהווים לרבים תחושת עוגן משמעותית, ולמקור תמיכה מגבירה תחושה של בידוד חברתי ויכולה להחמיר את הדיכאון.

ומה קורה אצל המתבגרים?

מתבגרים חווים את הרילוקיישן בעוצמה גבוהה במיוחד. לרוב, הם לא בחרו את המעבר, והחיים החברתיים הם חלק משמעותי בעיצוב הזהות בגיל הזה. המעבר וההתרחקות מהמעגלים החברתיים, השינויים הרבים מסביב לצד הצורך 'להתחיל מחדש'- עלולים להיות מאתגרים אף יותר ולהגביר את תחושת חוסר השייכות, להביא להסתגרות וירידה חדה במצב הרוח.

אז מה אפשר לעשות?

1. להכיר בתחושות ולגלות חמלה עצמית:

גם אם עברתם למקום אקזוטי ומיוחד - מותר להרגיש קושי. זו תגובה אנושית וטבעית. אל תצפו מעצמכם 'להסתגל מהר', לכל אדם יש את הקצב שלו.

2. לטפח חיבורים ישנים לצד חדשים:

שמרו על קשר עם המשפחה והחברים מהארץ - הם חלק מכם. במקביל, אל תצפו שהם 'יספיקו' כדי למלא את תחושות הבדידות. חשוב ליזום קשרים חדשים, בהדרגה. חוגים, קהילות מקומיות, מסגרות לימוד או התנדבות - מהווים מרחב לפגוש אנשים חדשים וליצירת שייכות.

3. לשקול טיפול אישי או קבוצתי: 

טיפול עשוי לשמש כמרחב שבו ניתן לעבד את כל רכבת ההרים הרגשית שמגיעה עם הרילוקיישן, להבין ולהתחבר לתחושות באופן מיטיבי יותר. טיפול קבוצתי בפרט, כמו הקבוצה שאני מנחה למתבגרים (אונליין), יכול להיות כלי יעיל ומועיל מאוד במצבים כאלה, ולספק תחושת שייכות, והכרה בזה ש'אני לא לבד'.

לסיכום, המעבר למקום חדש יכול להיות חוויה מטלטלת. גם כשיש רצון והרבה סיבות לעבור, עלולות להתעורר תחושות של בלבול, בדידות, עצב או געגוע למה שהיה. ובכל זאת, אני מאמינה שכאשר נותנים מקום לרגשות ומבקשים עזרה כשצריך, נפתחת גם האפשרות לצמיחה. רילוקיישן, עם כל האתגר שבו, יכול להפוך להזדמנות להכיר את עצמך מחדש, לבנות קשרים משמעותיים, להגביר גמישות וחוסן ולהתמודדות עם קשיים באופן טוב יותר.